GANODERMA LUCIDUM - פטריית ריישי - LING ZHI
נחשבת לאחת הפטריות המוערכות ביותר בעולם, בעיקר ברפואות המסורתיות השונות של המזרח הרחוק,
מוכרת ביפן, סין, וקוריאה יותר מ-5000 שנה.
בלטינית "LUCIDUM" אומר מבריק או מבריק כיהלום, וזאת מכיוון שכובעה של פטריית ריישי נראית מבריקה.
בסין מופיעה פטריית ריישי בשם LING ZHI – בפירוש לעברית "פטריית מרפא ואלמוות", ברפואה הסינית נחשבת מחזקת צ'י
וביפן שמה "מאנינטאקי" – פטריית אלף השנים.
פטריית ריישי – רקע, היסטוריה ואגדות
פטריית ריישי גדלה באזורים מיוערים ברחבי אסיה והיא צומחת מתוך ולצד בסיס עצים נשירים או גזעים כרותים ורקובים.
התפוצה של פטריית ריישי בטבע יחסית נדירה, אבל לא מאוד,
עם התרחבות תפוצת השימוש בפטריית ריישי אל המערב, במהלך המאה הקודמת, החל גידול מסחרי של הריישי.
ישנם מינים שונים של הפטרייה הנבדלים בצבעם השונה: אדום, שחור, לבן, כחול וצהבהב.
המינים בצבע השחור והאדום הם הנפוצים יותר בשימוש רפואי.
ידע על מאפייניה של פטריית הריישי הועבר מדור לדור. ישנן אגדות ומיתוסים רבים הקשורים בפטריית הריישי.
קיסרים, אנשי אצולה, נזירים וסמוראים ברחבי אסיה כולה השתמשו בפטריית ריישי על מנת
להגביר רמות עירנות ולחזק תפקודים פיזיולוגים ומנטאלים שונים.
עם השנים הפטרייה התפרסמה בשל סגולותיה להאריך חיים ואף להשיג את האלמוות הנכסף,
שהיה מבוקש כל כך על ידי הקיסרים של סין ויפן.
כמובן שהתפוצה הנדירה של הפטרייה בטבע האמירה את מחירה
והשימוש בה התאפשר רק לבעלי אמצעים ומשפחות בנות המעמד הגבוה.
ישנו תיעוד לגבי אחד הקיסרים של סין, ששלח 500 איש ליפן למשימת חיפוש אחר מקורות הגידול של הפטרייה.
גם ביפן הריישי זכתה למוניטין רב ואף לשמירה הדוקה והגנה מפני הכחדה.
החל משושלת יואן (YUAN) שנים 1271-1368, פטריית הריישי מופיעה פעמים רבות על ציורים ותמונות, חפצים יקרי ערך, כדים, שטיחים וכו'.
פטריית הריישי הוזכרה בפעם הראשונה בתקופת מלכותו של קיסר סין הראשון Qín Shǐhuáng בשנים 210-260 לפני הספירה.
ביפן, בספר רפואה אלטרנטיבית של המזרח הרחוק "SHINNOH HONSOHKYO", אשר היה הראשון מסוגו ומהווה בסיס לרפואה אלטרנטיבית,
מוזכרים 365 זנים שונים של צמחי מרפא ומתוכם פטריית ריישי במקום הראשון ביחד עם שורש הג'ינסנג,
ומוגדרת כ"צמח האלוהי" וזאת בזכות מאפייניה הרפואיים.
בספר זה מומלץ שימוש בפטריית הריישי במקרים של המחלות הבאות: נוירוסטניה- מחלה נפשית, אנורקסיה,
דלקת כבד כרונית, מחלות לב, יתר לחץ דם, ברונכיטיס, סחרחורות, נדודי שינה, אימפוטנציה, שיקום לאחר מחלות קשות ומתמשכות.
אגדה סינית עתיקה מספרת על בחורה יתומה – "פו לין", אשר היתה יפה וחרוצה, אבל איש לא היה מוכן לקחת אותה לאישה, כי ענייה היתה.
לילה אחד לפתע חלמה פו לין חלום ובו ירד בחור זוהר בעל כנפיים לבנות,
ואמר: "תשקי את עץ השזיף הישן והיבש אשר נמצא מספר קילומטרים מבית מעבידך ותמורה תינתן לך…"
היא שמעה לקולו והלכה כל בוקר לפני הזריחה להשקות את עץ השזיף הישן
וזאת לאחר שהיתה ממלאה כד מים גדול וסוחבת את משקלו הכבד בקושי רב דרך ארוכה עד עץ השזיף.
אנשי הכפר צחקו על פו לין על מעשיה, ומעבידה העמיס עליה עבודה נוספת בכדי לעייף אותה, כדי שתפסיק ממעשי בורות.
אבל הבחורה פו לין קמה כל בוקר עם דמעות בעיניים והולכת למשימתה, להשקות את עץ השזיף הישן.
יום אחד, לפתע ראתה על גזע עץ השזיף, שעמלה כל כך קשה להשקותו, פטריות ריישי אשר התחילו לצמוח מגזעו.
מכיוון שבכפר היו סוחרים בצמחי מרפא ידעה פו לין שפטרייה זו יקרת ערך אשר הסוחרים ניסו למצוא אותה שנים רבות,
ובעיר ניתן למכור את פטריית הריישי ולקבל תמורתה זהב. היא אספה את הפטריות ומכרה אותן בעיר תמורת כסף רב.
בכסף זה קנתה בית בכפר סמוך והתחתנה במהרה עם בחור צעיר מוצלח וטוב לב.
פטריות הריישי לא צמחו יותר על עץ השזיף הישן למרות שכל הכפר השקה את העץ היבש כל יום.
לאחר מכן הבינו אנשי הכפר, כי לא בגלל המים שהביאה פו לין כל בוקר להשקות את העץ הצמיחו את הפטריות,
אלא הדמעות שלה אשר ירדו מעינייה כל בוקר והזינו את עץ השזיף הישן.
אנשי הכפר שמחו בשבילה וביקשו סליחה על אכזריותם אליה.
במציאות, נכונה העובדה שמאוד קשה ונדיר למצוא את פטריות הריישי צומחות בטבע באופן פראי, וזאת הסיבה שמחירן היה מופרז.
"צייד צמחי מרפא" מוצלח, המוצא פעם אחת פטריות ריישי, היה שומר על מיקומו של גזע העץ עליו מצא את פטריות הריישי בסוד וחוזר אליו פעם בשנה.
הוא יכול היה לחיות שנים רבות מהכסף שקיבל תמורת הפטריות אשר היה מוכר לרופאים הסיניים.
רק בשנת 1972 ביפן הצליח חקלאי בעל חממה לגידול פטריות, לגדל פטריית ריישי בתנאי חממה וזאת לאחר אין ספור של ניסויים.
הצלחה זו פתחה דרך חדשה ומבטיחה לאנשים רבים ברחבי העולם לחיות את חייהם באופן הרבה יותר בריא.
ברפואה הסינית המסורתית פטריית ריישי נחשבת לאחד הצמחים המחזקים החשובים במקרים של חוסר צ'י (מינוח סיני כלל לתיאור אנרגיה בגוף)
על רקע חולשה של איברים כמו הטחול והלב.
השימושים הקלאסיים של הריישי הם בעיקר במקרים של עייפות ותשישות, חוסר תאבון, ויטאליות נמוכה של האדם.
מצבים אלו יכולים לנבוע ממגוון רחב של מצבים רפואיים, מה שמעיד על השימוש הנפוץ לאורך השנים של הריישי ברפואה הסינית ברחבי אסיה כולה.
פטריית ריישי – בראייה בוטנית
משפחה בוטנית: Ganodermataceae פטריות מקבוצת: Polyporales
שמה הסיני: Ling Zhi שמשמעותו herb of spiritual potency, ריישי (reishi), הינו שמה היפני.
חלק בשימוש: גוף הצמח.
הרכבה הכימי של פטריית ריישי:
פטריית הריישי הינה בעלת טווח גדול של סגולות ריפוי וזאת ע"י הימצאותם של חומרים פעילים רבים המרכיבים אותה.
נכון לעכשיו ידוע כי פטריית הריישי ותפטיר ריישי מכילים בתוכם את המרכיבים הבאים:
רב-סוכרים (Polysaccharides) הן פחמימות מורכבות הבנויות ממספר רב של מולקולות חד סוכר.
β-glucan, ורב-סוכר Lanostan, β-glucan זהו מרכיב חשוב ומיוחד במינו, אשר התגלה פעם ראשונה בפטריות לפני כ-30 שנה.
β-glucan נמצא בתפקיד חשוב ביותר בתורת החיסון, לשם השוואה, כמו פניצלין בעולם האנטיביוטיקה.
טרפּנים (באנגלית ביחיד: Terpene) הם קבוצה של תרכובות אורגניות, חומצות אורגניות,
כמו כן חומרים המורכבים מהם: Saponins Triterpenoid , גליקוזיד (glycosides).חומצות אמינו. פפטיד (Peptides).
חלבונים. ליפידים (באנגלית ביחיד: Lipid). אדנוזין (Adenosine) אחת מאבני הבניין של חומצות הגרעין.
D-Mannitol – סוכר אלכוהולי. קומרינים. ויטמינים (B3, B5, C, D). גרמניום אורגני- מינרל קורט, המהווה אנטי- אוקסידנט רב עוצמה.
יונים (Ions)- מגנזיום, מנגן, מוליבדן, סידן, אבץ, אשלגן, נתרן, ברזל, נחושת.
פטריית הריישי מכילה בתוכה גרמניום אורגני בכמות של PPM800-PPM2000, כמות זו גדולה פי 4-5 מכמות הגרמניום האורגני בשורש הג'ינסנג.
כמו כן חשוב לציין כי בפטריית הריישי מצויים הרכבים כימים אשר חשובים מאוד בפעילותם, רב-סוכרים, וטרפנים.
לא פחות מ-100 חומצות שונות, טרפנים מרים, חלבון LZ-8.
במה פטריית ריישי יכולה לעזור?
בעיות במערכת העצבים: אינסומניה, אנורקסיה, חולשה, נוירוזה, אלצהיימר, סטרס, CFS- תסמונת העייפות הכרונית, דיכאון, חולשת עצבים
לב וכלי הדם: איזון יתר לחץ דם, הורדה של כולסטרול גבוה, טריגליצרידים גבוהים, עיכוב אגריגציה של טסיות דם, פלאק טרשתי, טרשת עורקים, סינדרום X, תעוקת חזה, אי ספיקת לב, טיפול שיקומי לאחר התקף לב, טיפול שיקומי לאחר ניתוח לב, אנמיה, חוסר דם, חיזוק דם לאחר אבדן רב של דם, פלפיטציות, דופק מהיר, הפרעות קצב
סרטן: השפעה נוגדת גדילת תאים סרטניים, השפעה מונעת סרטן, תמיכה בזמן טיפולים של סרטן, תמיכה בזמן טיפולים אונקולוגים
פעילות אנטי אלרגית ואנטי דלקתית: אסטמה, אסטמה אלרגית, ברונכיטיס, דרמטיטיס, דלקת הלחמית, ראומטיזם,
שיפור מערכת חיסונית, חלק מטיפול במחלות אלרגיות על רקע של חולשה ותשישות חיסונית.
מערכת החיסון: זיהומים ויראליים כגון: HIV, EBV, CMV. טיפול ומניעה של שפעות, התקררויות ומחלות חורף.
בריאות הכבד: הפטיטיס כרוני, כשל בכבד, שחמת הכבד, שיקום כבד לאחר מחלת הנשיקה (EBV)
אנדוקרינילוגיה: היפותירואידזם (תת פעילות של בלוטת התריס)
מערכת השתן: מחלות כליה כרוניות- דלקת פקעית הכליה – גלומרולופריטיס, דלקת באגן הכליה- פיילונפריטיס
מערכת מין גברית: אין אונות- אימפוטנציה ובעיות פוריות בגברים, שיפור במדדי איכות זרע
ועוד: חיזוק ובנייה של מסת שריר בספורטאים, תסמיני דיכאון, תשישות ועייפות.
פטריית ריישי רקע כללי:
לפטריית הריישי טעם ניטראלי, עם נטייה למרירות עדינה.
פטריית הריישי נחשבת לאדפטוגן (Adaptation) קלאסי, המגביר את יכולת הגוף להסתגל למגוון גירויים ושינויים סביבתיים,
תוך כדי שמירה על איזון של מערכות הגוף במקרים רבים של מחלות כרוניות ותסמיני חולשה.
לפטריה השפעה ישירה לחיזוק שריר הלב, תמיכה בבלוטת האדרנל, הגברה של תהליכי ספיגה בכבד ותמיכה בלבלב,
הפטרייה משפרת את הדם מכמה רבדים, כמו וויסות רמות שומנים (כולסטרול)
נוגדת צימוד טסיות ומכאן משפרת את תפקודי קרישה, הגברה של ניצול הגלוקוז והאינסולין בתאים.
לפטריית ריישי יכולת לשפר את מערכת החיסון על ידי העלאת ספירת דם לבנה ופעילות ישירה כגד וירוסים וחיידקים שונים
ופעילות נוגדת חימצון המונעת הרס לרקמות שונות בגוף ועיכוב חמצון שומנים.
במצבים סרטניים, המבטאים חולשה חיסונית וחוסר יכולת עמידות של הגוף בפני אותו מנגנון ממאיר,
פטריית ריישי פועלת את השפעתה הרחבה על מערכות הגוף, לרבות חיזוק תפקוד המנגנון החיסוני.
השפעה זו הקנתה לריישי מוניטין רב בעולם המערבי במאה הקודמת.
מערכות ההשפעה של פטריית ריישי:
אונקולוגיה
מספר מחקרים הראו פעילות של הריישי לעיכוב גדילה של תאים סרטניים על ידי פעילות ציטוטוקסית ישירה, על ידי תאים מאקרופאג'ים,
הגברה של פעילות תאים נויטרופילים, אפופטוזיס של תאים, פעילות אנטי דלקתית,
בתאים סרטניים והשפעה לעיכוב יכולת נדידה והתנועה של התאים הסרטניים למקומות אחרים בגוף.
רכיבים פוליסכרידיים בריישי, הראו יכולת לעיכוב יצירת כלי דם חדשים בתאים סרטניים.
עוד בשנת 1980 היו תוצאות מרשימות בנוגע לריישי וזאת בעקבות שיתוף פעולה בין המרכז הלאומי לחקר הסרטן ואוניברסיטת סיזואוקה (יפן).
מחקרים הראו כי חולים קליניים אשר קיבלו ריישי היו מסוגלים לשאת יותר טיפולים של כימותרפיה והקרנות,
כמו כן נצפה שהטיפולים הכימותרפיים לא פגעו בתאי דם לבנים ובמערכת החיסונית.
בקרב גברים אחת המחלות הנפוצות היא סרטן הערמונית, דרכי הטיפול בה הן ייצור הורמוני המין הזכרי.
חוקרי אוניברסיטת חיפה, אשר עבדו תחת הנחייתו של פרופ' אביתר נבו ופרופ' סולומון וואסר
מצאו כי שימוש בריישי מביא את היכולת למנוע התפשטות תאי סרטן הערמונית.
מחלות אוטואימוניות:
כשהמערכת החיסונית של האדם מפסיקה לזהות את התאים של הגוף ועושה טעויות, הגוף מתחיל לתקוף את התאים הבריאים ומנסה להשמיד אותם.
זה הוא העיקרון של פיתוח מחלות אוטואימוניות: סוגים שונים של אלרגיות, זאבת מערכתית, טרשת נפוצה, אסטמה, דלקת מפרקים שגרונית, SCLERODERMA ועוד.
בניגוד לטיפולים מקובלים בקיומה של מחלה אוטואימונית, אסור להשתמש ב- IMMUNOSTIMULATORY וזאת משום שהמרצה של המערכת החיסונית תוביל להגדלת פעילות מזיקה כלפי תאים ורקמות של הגוף. הריישי בעצם גורמת לאיזון מערכת החיסון.
כמו כן ה-LANOSTAN מונע ותומך בגוף כנגד מחלת Multiple sclerosis.
שיקום מערכת חילוף חומרים:
שמירה על רמת יציבות נורמלית של סוכר בדם היא תנאי הכרחי למניעת מחלות שונות, כמו סוכרת והיפוגליקמיה.
חומר אשר נמצא בריישי מחזק ומרחיב את פעילותו של האינסולין. בעצם בעזרת שימוש בריישי ניתן להקטין את רמת הסוכר בדם
ועל ידי כך לשמור על מצב בריאותי יציב כאשר סובלים מסוכרת.
כמו כן, חשוב לייצב את רמת הסוכר בדם במחלות כמו השמנה, טרשת עורקים, יתר לחץ דם ומחלות רבות אחרות.
ובזכות החומר הפעיל בריישי Ganoderan A.B.C שמצוי בחלבון אשר מרכיב את הריישי, ניתן להגיע למצב מאוזן.
השפעה על מערכת העצבים המרכזית:
פטריית ריישי בעלת השפעה על פעילותה של מערכת העצבים המרכזית וזאת ע"י מולקולות המשפיעות על ENDORFIN RECEPTORS שבמערכת העצבים.
פטריית ריישי מרגיעה מערכת עצבים מגורה מידי, אבל ללא אפקט מרדים כמו תרופות שונות.
סוד ההצלחה טמון בעובדה שההרכב הפעיל של הריישי לא מלחיץ את המערכת ולא יוזם, אלא מסדיר.
התוצאה של פעולה זו היא לשפר הרמוניזציה של שינה, וכן גם את האקטיביות בזמן פעילות.
נוגדי חמצון:
הרדיקלים החופשיים בגוף הם גורם השפעה לתהליך הזדקנות מואץ של הגוף, וזאת ע"י גרימת תהליכים דלקתיים ברקמות שריר
ופעולה לא נכונה של מערכת מחזור הדם, חיסון, ומערכת העצבים.
הפרות אלו נגרמות כתוצאה מנזק לממברנות של תאי הגוף.
בדרך כלל כשהגוף בריא הוא נלחם בהצלחה ברדיקלים החופשיים, אשר נוצרים בתהליך טבעי של מטבוליזם התאים,
אבל לעיתים קרובות בזמן שהגוף סובל מטראומות שונות, מערכות הגוף לא מצליחות להסדיר בהצלחה את כל הפעולות
והתהליכים הנחוצים לגוף.
מופיע הצורך בשימוש באנטיאוקסידנטיים-נוגדי חמצון וחומרים אנטי דלקתיים, אשר תומכים ועוזרים לגוף להתמודד עם תופעת הרדיקליים החופשיים.
וזאת בזכות המרכיבים והויטמינים אשר כולל החומר האנטי דלקתי.
לפטריית ריישי חומר אנטיאוקסידנט פעיל משלה. ההשפעות הקוסמטיות של האוקסידנט נראות בצריכה קבועה וסדירה של פטריית ריישי.
השפעות כנגד התנפחויות וגידולים:
מבין הפטריות אשר משמשות לרפואה (מיטאקי, קורדיספס, שיטאקי) פטריית הריישי בעלת הכוח הגדול ביותר בהשפעותיה כנגד גידולים ונפיחויות שונות. שימוש בריישי מפחית את הכאב ואת הנפיחות. חומצות אשר מצויות בריישי A, B, G, H וחומצה מבודדת C6 בעלות תכונה של משככי כאבים, מקטינות את הכאב ממקורות שונים.
בטיחות וכמויות לשימוש פטריית ריישי:
כתשובה לדאגה ציבורית שכיחה, פטריית ריישי איננה פסיכודלית או רעילה. במחקרים שנעשו לבדיקת רעילות הפטרייה בקוריאה, לאחר שהקפיאו וייבשו מיצוי נוזלי של ריישי, לא התגלו כל תופעות לוואי קטלניות או רציניות על עכברים שקיבלו מפטריית הריישי במשך חודש שלם.
הדם, משקל איברים ומשקל גוף לא הראו כל שינוי. ובדיקה על עכברים בעלי פוליסכרידים רבים, הראו באותה כמות יעילות זהה.
סירופ מפטריית ריישי ניתן לארנבים במטרה לגלות מהו הגבול המקסימאלי למתן ריישי.
ביום הראשון קיבלו הארנבים 4 מ"ל לכל קילוגרם משקל גוף,
ביום השני 8 מ"ל לכל קילוגרם משקל גוף ובשבעת הימים שאחרי 16 מ"ל לכל קילוגרם משקל גוף,
סך הכל 140 מ"ל לכל קילוגרם משקל גוף. ולא נמצאה כל רעילות.
כלבים שקיבלו את הסירופ ביחסים של 4 מ"ל לכל קילוגרם משקל גוף וחצי מהכמות ליום שקיבלו הארנבים במשך תשעה ימים,
לא הראו איזושהי תופעה חריגה או משהו יוצא דופן מלבד העובדה ששני סוגי החיות הפסיקו להיות פעילים.
כמו כן נעשתה בדיקה במיצוי אלכוהול קר בכלבים לעומת מיצוי אלכוהול חם וגם כאן לא נמצאו כל תגובות לרעלים טבעיים.
ניסויים עם עכברים ומחקרי רעילות נוספים גם הם לא הראו כל סימנים לרעילות.
עכברים צעירים שקיבלו מיצוי אלכוהול קר הראו שלפטריית ריישי אין השפעה על התפתחותם
והיא לא הפיקה רמות חריגות של אק"ג, תפקודי כבד או איברים ראשיים נוספים.
באופן דומה במיצויי תפטיר פטריית ריישי שונים רמת הרעילות בלפחות שבעה מחקרים שונים בסין היתה נמוכה באופן עקבי.
מקרה יוצא דופן לניסויי החיות האלה הוא תגובה אלרגית. על מנת להחליט ולקבוע איזה אופני תגובה אלרגית,
עשויה להיחשב כתגובה אלרגית לפטריית הריישי, בדקו מספר בלתי מוחלט של אלרגיות ידועות.
בדיקה זו נעשתה בשימוש פומי של מיצוי מפטריית הריישי שלעתים יכול לגרום לתגובה הפוכה של הגברת הסימפטומים של אלרגיה.
במחקרים רפואיים תופעות לוואי הנובעות מגורמים טבעיים הן מעטות וכוללות פריחה בעור, פה יבש, קיבה רגיזה, כל אלה פסקו עם הפסקת השימוש בפטרייה.
במחקר רפואי נטען כי תופעות לוואי אלרגיות גברו אצל אנשים הסובלים מהם בתוך שבוע.
תופעות לוואי אלה נראות כחלק מהליך ניקוי שנקרא לעתים על ידי ההרבליסטים המערביים משבר 'החלמה', כמו בתהליך ניקוי.
לבסוף כמויות גדולות של פטריית ריישי, גרמו ליציאות כהות ושילשולים, דבר שנמצא שניתן לטפל בו על ידי שילוב של כמויות גדולות של ויטמין C.
כמו כן כמויות גדולות של ויטמין C (10 גרם) בהחלט חשובות לכל אחד עם סרטן או מחלות ויראליות,
עם זאת יותר מידי ויטמין C יכול לגרום לשילשול – מטופלים שלקחו כמויות של ויטמין C הגדולות מ10 עד 15 גרם ליום באופן מלאכותי,
חוו שילשול בכמעט 80% מהמקרים. אבל אם הם היו מצוננים, הסבילות לויטמין עלתה באופן דרמטי עד כדי כך שנטילה של 50 גרם ביום לא הביאה לשילשול.
כמויות ומיצויים
לפי המחקרים השונים שנעשו בסין, יפן וקוריאה, ישנו מגוון של מינונים שעשוי להיות יעיל בנטילת ריישי,
כאשר מינון גבוה בא לידי שימוש במקרים של מחלות מסכנות חיים, לרוב כמות של 9 גרם ביום ניתן בטיפול למחלת לב או לחץ דם גבוה וסרטן.
למרות זאת, נטילה של 9 עד 15 גרם ביום היא הכמות האולטימטיבית.
לחולים במחלות פחות קשות, יותאמו כמויות קטנות של פטריית ריישי.
המינון משתנה וכמובן יש לעשות התאמה אישית עם מטפל מוסמך, כאשר לרוב בין שלושה לשישה גרם ליום זהו המינון המשפיע והיעיל לכל
החל מאסטמה, ברונכיטיס לאינסומניה, הפטיטיס ומאיסטניה גראביס.
מחלות קשות יותר, יחד עם הרעלת פטרייה ומחלות לטווח ארוך בקיבה, מטופלות עם כמויות גבוהות ומרוכזות של פטריית ריישי.
אסכולה אחת טוענת כי למחלות בטן יש לקצוץ 90 גרם מגוף הפטרייה, אותה יש להשרות בחצי ליטר של יין אורז למשך עשרה ימים,
ולאחר מכן יש לקחת 60 מיליליטר מהנוזל פעמיים ביום.
במקרה של הרעלת פטרייה אחרת יש ליטול 120 גרם מיצוי מפטריית הריישי
ולעומת זאת למקרה של עצבנות ואינסומניה 1.5 עד 3 גרם של מיצוי ילקח פעמיים ביום.
בספר "פטריית הריישי המיסתורית" (woodbridge 1979) ישנם מינונים להכנת מיצויי ריישי בהם נטען מינון יומי של 2-5 גרם גוף פטריית ריישי מיובשת לכל ליטר מים
ומציע להפוך את הפטרייה המיובשת לאבקה טרם המיצוי. אבקת פטריית הריישי צריכה להישמר בתיק כותנה לבן,
מה שימנע מהפטרייה להמשיך לגדול אבל לא יתן מיצוי חזק ככל הנראה.
את הריישי יש למצות על חום נמוך- ממש עד לרמת ביעבוע ועד לזמן שהוא מפסיק לבעבע וכמות המים הצטמצמה בכשני שליש.
מיצויים חזקים יותר ניתן להכין בפשטות על ידי הגדלת כמות הפטרייה לעומת המים, למשל ביחס של 5 גרם פטרייה לליטר.
אם קודם הזכרנו שלהרעלת פטרייה יש למצות 120 גרם על מנת לטפל במצב, ידרשו 24 ליטר של מים, שזה מאוד מסורבל ומצריך שימוש במיכלים ענקיים.
לכן ניתן להשתמש ברבע מכמות המים (6 ליטר) ו120 גרם פטריה יתנו מיצוי חזק פי ארבע בחצי מהמזמן.
כמה שעות אפשר להשאיר את המיצוי על האש?
ניתן להחליט זאת כאשר המים מצטמצמים לכשליש מהכמות ההתחלתית.
אחרת למיצויים שהם מבושלים לאורך זמן במכוון על מנת להפוך את המיצוי ליעיל יותר,
פשוט להוסיף עוד מים במהלך הבישול על מנת שלא לחרוך את החומר.
אפקט פטריית ריישי על לחץ דם גבוה:
לחץ דם גבוה, זוהי אחת בעיות הבריאות הגדולות ביותר בצפון אמריקה ובעולם המערבי כולו. למעלה מ- 15 אחוז מהאכולסיה סובלת מכך.
בהעדר טיפול, אדם שסובל מלחץ דם גבוה נמצא תחת סיכון גדול לפתח אי ספיקת לב או אי ספיקה כלייתית, בגיל מוקדם מהממוצע.
לחץ דם גבוה מהווה אחד מגורמי הסיכון העיקריים המשפיעים על אדם עם טרשת עורקים כלילית או מוחית.
פטריית ריישי מורידה לחץ דם גבוה:
ניסויים שנעשו על בעלי חיים בשנת 1972 בסין, בעזרת תמציות בריכוזים שונים של הריישי על סוגי חיות שונים,
הדגימו שזריקות ישירות אל תוך הוריד (בהן ספיגת החומר הפעיל ישירות לתוך הדם הוא 100%) הביאו לירידה משמועתית בלחץ הדם.
בשנת 1978 ביפן, צוות מדענים השווה את רמות לחץ הדם והכולסטרול של שתי קבוצות של עכברים הסובלים מלחץ דם גבוה באופן אדיופטי (סיבה בלתי ידועה),
קבוצה אחת הואכלה בדיאטה רגילה בתוספת חלבון ביצה (10%), קבוצה שניה הואכלה באותה דיאטה של חלבון הביצה ובנוסף 5% מכמות האוכל הכללי שהוגש כלל גם את אבקת הריישי שצמחה בחלק מהזמן בשילוב עם אבקת פולי סויה.
לאחר ארבעה שבועות התוצאות הראו שבהשוואה לעכברים עם לחץ דם גבוה שהואכלו בדיאטה ללא ריישי,
כמות הכולסטרול בפלסמה ובכבד בעכברים שכן קיבלו תוספת ריישי בדיאטה, פחתה באופן משמעותי.
אפילו משמעותי עוד יותר כשלוקחים בחשבון, שהעכברים שנבחרו להשתמש בריישי נמדדו עם כולסטרול גבוה יותר בכבד,
מאשר העכברים שלא קיבלו מהריישי. למעשה בעוד קצב הלב היה זהה בשתי הקבוצות, לחץ הדם ירד באופן מובהק אצל העכברים שקיבלו את הריישי.
תוצאות דומות נמצאו בבני אדם ולמרבה הפלא הם לא נזדקקו לצרוך כמויות גדולות של ריישי. שני דברים בולטים נראו מיד בזכות המחקר:
הראשון הוא הכמות הפנומלנלית של אבקה מפטריית הריישי שצרכו החיות ביחס למשקל גופן ליום- שווה ערך לפאונד ביום לאדם בוגר.
בדרך כלל כמויות גדולות של חומרים מן הצומח ניתנות לבעלי חיים כשבניסוי הבחינו כבר בהשפעות ברורות,
בדרך הזאת לא צריך להמתין זמן ארוך עד לבדיקה בה יגלו איזה מהשילובים הביאו לתוצאות.
הדבר השני זה אבקת פולי סויה שסיפקה ספונינים מתוך הסויה.
ביפן הספונינים ידועים כאפקטיביים מבחינה רפואית בטיפול בהשמנה וליפידים גבוהים בדם, ששניהם תורמים ללחץ דם גבוה.
בבעלי החיים, הספונינים של הסויה מנעו אגריגציה של טסיות דם ולהפוך לטרומבוזות, דבר שידוע שעלול לגרום לשבץ מוחי.
למרות זאת לפי חישובי המחקר, כמות הספונינים שעכברים צרכו היתה יחסית קטנה בשביל לעשות שינוי כזה משמעותי בתוצאות.
תהליך ניסויי הנערך ביפן בשנת 1984, במשך שישה חודשים, במסגרתו טופלו בריישי 53 מטופלים. על מנת להשיג תוצאות ברות השוואה בנוגע ללחץ דם גבוה, חילקו את האנשים לקבוצות, כאשר האחת כוללת מטופלים בעלי רקע גנטי תורשתי או היסטורי עם לחץ דם גבוה ומטופלים עם לחץ דם ראשוני או אדיופטי, ובקבוצה השניה אנשים עם לחץ דם רגיל או גבוה במקצת, המטופלים בשתי הקבוצות קיבלו טבליות של תמצית ריישי קפואה ומיובשת בכמות של 6 טבליות של 240 מ"ג, שעליהם לקחת באופן יום יומי במשך 180 יום. היה נראה שלאלה שהיו צריכים אותה יותר, הריישי עזרה להם יותר וההשפעה עליהם היתה מיטבית – בקבוצה שבה היו המטופלים עם רקע גנטי של לחץ דם גבוה דיווחו על ירידה משמעותית בלחץ הדם, אך לא כך בקבוצה השנייה.
בקבוצה השניה חל שינוי בקריאה של לחץ הדם הסיסטולי בלבד, בתחילה באופן רציף ולאחר מכן מדי פעם, בעוד לחץ הדם הדיאסטולי לא הראה שינוי כלל. השינויים היו הכי ברורים לאחר 25 יום של מתן גנודרמה, שוב ביום ה- 120 ובסיום הטיפול ביום ה- 180. לאנשים שהלחץ סיסטולי ההתחלתי היה 135.6 והלחץ הדיאסטולי שלהם היה מעל 92.5 הם הצליחו להגיע ל 126.4/91!
לגבי האנשים הסובלים מלחץ דם אדיופטי או ראשוני הנמצאים בקבוצה הראשונה, אצל 10% מתוכם לחץ הדם הסיסטולי ירד מ- 20 ל- 29 מ"מ כיווץ ו- 47.5% מתוכם ירדו מ- 10 ל- 19 מ"מ בלחץ הדם הסיסטולי. לחץ הדם הדיאסטולי ירד בין 10 ל- 14 מ"מ אצל 17.5% ובין 5 ל- 9 מ"מ אצל 42.5%. הנקודה שאליה רצו להגיע אצל כל מטופל עם לחץ דם אדיופטי או ראשוני היתה שונה במקצת עם כל בדיקת לחץ הדם לאחר 10 ימי מתן מפטריית הריישי וזה ניכר גם בלחץ דם סיסטולי וגם בדיאסטולי.
עשרה ימים לפני סוף המחקר שנערך, הקבוצה עם מטופלים בעלי רקע גנטי תורשתי או היסטורי עם לחץ דם גבוה ומטופלים עם לחץ דם ראשוני או אדיופטי, הגיעו ליעד שמאוד קרוב לסטנדרטים של ה- WHO (World Health Organization) ל- 136.6/92.8!
יתרון נוסף אך קל שיש לציינו הוא שבשתי הקבוצות בסיום המחקר, בנוסף לירידה בלחץ הדם, היתה גם ירידה טוטאלית בכולסטרול, מ-216.2 בממוצע (פלוס מינוס 48 מ"ג/לד"צ) בתחילת הניסוי, ל-201 בממוצע (פלוס מינוס 32 מ"ג/לד"צ) בסוף המחקר. חשוב להזכיר שרמות ה- HDL שלהם לא ישתנו מה שאומר שהכולסטרול נשאר ברמתו הקודמת ולעומתו הכולסטרול LDL ירד. כלומר שפטריית הריישי אידיאלית גם להורדת רמות כולסטרול גבוהות.
נראה שהסיבה להשפעת לחץ הדם וליפידים בדם טמונה בטריטרפנים של פטריית הריישי.
מרכיבי הפטרייה הידועים, טריטרפנים, אחראים לטעמה המריר של הריישי ולכמה מסגולות המרפא המופלאים שלה.
מחקרים בסין פורסמו ב- 1986 הראו שהתפטיר (גוף הפטרייה המורכב מקורים רבים, רשת התפטיר גדלה בתוך חומר אורגני או בתוך האדמה.
שטח הפנים שלה גדול מאוד יחסית לנפחה, ומאפשר לה לספוג מזון ביעילות) של הריישי עשיר בטריטרפנים וסטרולים.
חבר אמריקאי באיגוד ההרבולוגים הסינים הבחין שצמחים המכילים כמויות גבוהות של סטרולים (ליפידים הבנויים מארבע טבעות קשיחות של פחמן ומכילים קבוצת הידרוקסיל אחת לפחות. הסטרולים נבדלים זה מזה בקבוצות הפונקציונליות שלהם, אך כולם נגזרים מן הסטרול הבסיסי לאנוסטרול, שהוא טריטרפן), חומרים שקרובים לסטרואידים וטריטרפנים הדומים לסטרואידים כמו הריישי והג'ינסנג הקוראני, בדרך כלל באים לידי שימוש כצמח בעל סגולות לחיים ארוכים. משפיעים באותם התנאים בהם נלקחים סטרואידים הורמונאלים ברופאה הקונבציונאלית כולל אימפוטנציה ודלקות.
בקצרה הטריטרפנים נראים כבעלי אפקט אדפטוגני, עוזרים לגוף להסתגל למגוון רחב של מצבי לחץ סביבתיים, ביולוגים וסוציולוגים,
יש להם סוג של אפקט הרמוני על הגוף שעוזר למערכת החיסונית כמו גם על מערכת ההובלה והמערכת הקרדיווסקולרית בגוף.
הרוב העצום של הטריטרפנים בפטריית הריישי, נראים כחומצות שומן הנקראות Lucidenic וGanoderic . ההתפתחות של הסוגים השונים והרבים משתנה מזן לזן ומשלב גדילה אחד של הפטריה לשלב הבא, גם בגוף הפרי וגם בתפטיר הפטריה. נראה כי רוב הטריטרפנים של פטריית הריישי הן החומצות הגנודריות R , S , T.
הסטרולים בגנודרמה הם מסוג לנוסטרול וארגוסטרול, שהופכים לויטמין D2 בחשיפה לקרינה אולטרא סגולה. סטרולים מרכיבים את הממברנה,
הם נמצאים בקרום התא של כל התאים האיקריוטיים, בו תפקידם העיקרי הוא הפחתת גמישותו של הקרום. הסטרול השכיח ביותר בבעלי חיים הוא הכולסטרול,
ממנו מייצרים התאים תרכובות חיוניות רבות, ובהן הורמוני המין: אסטרוגן וטסטוסטרון. בטבע הסטרולים תורמים באופן נרחב כאלכוהול המתפתח בבעלי חיים וגם בממלכת הצמחים. הסטרולים דומים בצורת המבנה לכמה הורמוני מין של חיות ולחומצות מרה,
סטרול הוא כולסטרול בחיות שדרך הליך טבעי של המרה בגוף הופך לחומצת מרה והורמונים סטרואידים.
בשלב מוקדם בתהליך הכולסטרול משנה צורה דרך המרתו ללנוסטרול.
בכל מקרה, אף על פי שהיא מכילה לנוסטרולים פטריית הריישי לא מעלה את חומצות המרה וכמו שנאמר קודם לכן מורידה את רמות הכולסטרול.
כפי שניתן לראות סטרולים מתפקדים 'כהורים' של הסטרואידים. חברות פארם מנצלות את היתרון הזה.
לדוגמא, סיטוסטרול, שהינו סטרול צמחי שכולנו צורכים באופן נרחב,
עובר תהליך של מיצוי על מנת לייצר הורמונים סטרודיאליים, אדרנלין והידרוקורטיזון.
"בתא-סטרול" הוא סוג נוסף של סטרול הנמצא בצמחים מעכב התפתחות של גידולים סרטניים ואת ההתהוות שלהם.
בתא-סטרול בין חומרים מעכבי גידולים הנמצאים בצמחים, עשוי להיות המפתח לסיבה שיש פחות מקרים של סרטן מעי גס אצל צמחונים.
טריפטנים נוגדי לחץ דם גבוה
בסין, פעילות לחיזוק הלב בעזרת הריישי יוחסה לפוליסכרידים ואלקלואידים הנמצאים בה.
באופן דומה לזה, מולקולות סינטטיות בכמויות שלא הוגדרו, הראו פעילות נוגדת לחץ דם גבוה במחקר יפני.
ממצאים מוקדמים אלה עשויים להיות נכונים, אבל מספר מדענים ציינו שבין הטריפטנים המבודדים מהריישי
היו כמה במבנה דומה לסטרולים, שידועים ביכולתם להוריד כולסטרול.
ב-1988 הכריזו על מעכב אפשרי לכולסטרול ביו-סינטטי שהצליחו לבודד בהצלחה ביפן. בעזרת נגזרת טריטרפן טבעי מסוג חומצה גנודרית מסוג B, אובחנה פעולה חלשה ביותר. נגזרות דומות נוספות הומרו באופן כימי מהמקור וכמו כן מחומצה גנודרית C. הם הוכחו כמעכבי כולסטרול ביו-סינטטי בצורה אקטיבית מאוד.
מעבר לכך, טריטרפנים רבים אחרים בפטריית הריישי היו בעלי מבנה דומה לחומרים מעכבי כולסטרול ביו-סינטטי אחרים. למעשה באותה שנה חוקרים בסין מצאו עוד שני מעכבי כולסטרול ביו-סינטטי בתפטיר של פטריית הריישי הנקראים חומצה גנודרית MF וחומצה גנודרית T-O.
נכון לעכשיו ידועים כמאה סוגים שונים של טריטרפנים בגוף הפרי או התפטיר של פטריית הריישי. אמנם נעשו מחקרים ביו- אקטיביים מעטים, אבל ידוע שלפחות שמונה מתוכם בעלי פעולה נוגדת עליית לחץ דם באופן מובהק.
ב-1985 חוקרים במבשלת אסהי בטוקיו בשיתוף פעולה עם המכון הטכנולוגי בטוקיו, בודדו שמונה טריטרפנים פעילים ממיצוי מגוף הפרי של פטרייה הריישי עם מטאנול. הם גם בדקו פעילות נוגדת עליית לחץ דם עם טריטרפנים של פטריית הריישי על עכברים עם לחץ דם אדיופטי.
הפעולה שנוגדת את עליית לחץ הדם בטריטרפנים נוצרת על ידי עיכוב אנזים שידוע כממיר אנגיוטנסין או ACE. מעכבי ACE, למרות שהינם סוג טיפול תרופתי חדש בלחץ דם גבוה, צברו אהדה ברפואה המערבית מהסיבה הפשוטה שהם עובדים כאשר שאר התרופות נכשלות, הם עובדים בתועלתיות.
מאחר ומעכבי ACE כל כך אפקטיבים, פארמקולוגים עובדים קשה בפיתוח סוגים בטוחים יותר שלהם, למרות זאת מוקדם מידי לדעת את הסיכוי לטריטרפנואיד מעכב ACE, אולי בפטריית הריישי קיים כזה. באשר לפטרייה, בעוד אין לה תופעות לוואי, היא פועלת באיטיות נגד לחץ דם גבוה וכנראה לא אפקטיבית במקרים של מחלות לב כליליות.
פטריית הריישי ו-QI
QI- על פי מסורות המזרח הרחוק, הוא אנרגיית החיים, המכונה בסנסקריט בשם "פראנה". הצ'י הוא הכוח המאפשר את החיים, הוא זה שבזכותו מתקיימים היצורים והצמחים והוא גורם להתרבות, להשתנות, לתנועה, לתזונה ולשינה.
היפנים חוקרים קונספט עתיק הנקרא OKETSU (דם רע) או דם מחוסר צ'י. את הקונספט הזה קשה לחבר למונחים מערביים אבל אחרי חקירה ארוכה,
הממשל היפני כולל את זה תחת הכותרת "בריאות יפנית לאומית" .
פטריית ריישי זו פטרייה היכולה להתמודד עם אוקאצו או מחסור צ'י. מאחר והיא יכולה לפרוץ מחסומים בגוף היא מתאימה ביותר לטיפול בתרפיה באוקאצו ומשתמשים בה ביפן לעתים קרובות למטרה זו.
פטריית ריישי מעכבת הצמדות טסיות
בבדיקה יותר מעמיקה, בדקו את פעילות פטריית הריישי על עכברים שהואכלו בהמון חמאה כך שפיתחו רמות כולסטרול גבוהות ושומנים מסוג טריגלצרידים, הפעם שום זן של פטריית ריישי לא גרם לשינוי משמעותי בדם מעבר להורדת הכולסטרול, כאשר הזן אודווארה (Odawara) היה הכי פעיל מבין שאר סוגי פטריות הריישי.
בסופו של דבר הדגימו פעילות ישירה של ריישי נגד הצמדות טסיות, במבחנת הניסוי היתה דגימת דם יחד עם בין 500 ל- 1000 מק"ג של פטריית ריישי, כאשר נמצאים בה כל הסוגים של הפטרייה שידועים כמעקבי הצמדות טסיות, וכמוית קולגן וטרומבין נוספות.
כמה שנים מאוחר יותר מדען במכון הטכנולוגי של טוקיו בודד את מעכב הצמדות הטסיות שבפטריית הריישי. בעזרת מיצוי שבודד והוכח כפעיל בהתאם למדידת זמנים שמדד, דבר שעשוי להיות הסיבה שעד כה לא הצליחו לבודד את המרכיב הפעיל. אם פטריית הריישי היתה נבדקת בתחילה מבודדת על דם בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס, שטרומבין הוסף, רמת עיכוב היצמדות הטסיות היתה גבוהה יותר מאותה בדיקה במשך דקה. בבדיקה של שש דקות רמת עיכוב הטסיות היתה שווה לפי שבע מהרמה שנמדדה בדקה.
לאחר מכן ניסו למצוא את גבולות הפעולה, 100 פעמים מהלו מיצוי של פטריית הריישי אבל למרות זאת הפעילות המעכבת התרחשה בניסוי, מאחר והם בדקו פעילות מינימאלית של מיקרוליטר בודד של תמצית מפטריית הריישי, המדענים זיהו שלא משנה מהו החומר הפעיל של הפטרייה הוא בהחלט עובד.
אחד ממשמרי ה-QI הפיזים עלול להיות אדנוזין.
הגיעו למסקנה שהמעכב הוא גרעיני וזה האדנוזין (האחת מאבני הבניין של חומצות הגרעין). מעבר לכך גילו שכמות האדנוזין בפטרייה מיובשת היא כ- 400 מק"ג. אדנוזין קשור לעיכוב הצמדות הטסיות, הוא הליבה של ה- AMP , ATP והמחזוריות שלהם, מערכת התקשורת והאנרגיה הבסיסית של גוף.
האם ישנו קשר בין ה- QI של התרבות המזרחית לעמות האדנוזין הידוע בתרבות המערבית?
יתכן, אדנוזין משוחרר במצבי לחץ פיזיולוגי ומיוצר בלב כאשר אספקת הדם נמוכה, וגם ישלו אפקט מאלחש (אנלג'סטיק). מדענים תוהים איך טאואיסטים ידעו את העניין כל הזמן. ישנו מסמך מהמאה ה- 16 שאומר שפטריית ההכח האדומה ניתנה למטופלים שהיה להם לחץ בחזה או מועקה בחזה, הפטרייה השפיעה עליהם באופן חיובי וכמו תיקנה את החזה ומילאה אותו בצ'י. שזאת כנראה הכוונה למחלת לב או אנגינה פקטוריס. וכך הכל מתחבר למחקרים של היום והוכחות התואמות מסין.
פטריית ריישי תורמת להקלה בכאב
ב- 1970 לדוגמא תמצית מרוכזת של פטריית ריישי הדגימה פעולה מאלחשת על עכברים כשנלקחה באופן פומי או בהזרקה ישירות לוריד. על עכברושים נוסתה תמצית לא מרוכזת וגם העלתה פעולה שהקלה על הכאב, בנוסף ל- 90% מטופלים חולי ברונכיטיס כרונית, טופלו בעזרת תמציות שונות מחלקי הפטרייה למשך 4 חודשים כאשר בדיקות הדם שלהם הראו כי המערכת הפרא- סימפטטית התחזקה (רגיעה).
לפטריית הריישי אפקט מרגיע
אפילו בהעדר תאור מדויק של שימוש מדענים סבורים כי פטריית הריישי המפורסמת בהארכת חיים גם עוזרת בתהליך של מדיטציה, אולי היא אפילו באה לידי שימוש כדי לגבור על מחשבות טורדניות אמיתיות או מדומינות. הוראות שימוש לטיפול כזה אבדו בהיסטוריה או במחקרים שאף אחד לא טרח לפענח.
אפקט פטריית ריישי על סוכרת
הטיפול בחולי סכרת מוכר פחות ונשמע לא הגיוני. מחקר רפואי בסין על חולה לב וברונכיטיס כרוני הראה שרמות הסוכר שלהם עלו, עם זאת ישנם דיווחים בלתי ניתנים להכחשה של ירידת סוכר או היפוגליקמיה המזוהה שנראו במחקרים סינים ויפנים. הוכח בניסויים ומחקרים על בעלי חיים.
גם אם מכירים בעובדה שישנם מדענים המאמינים שפטריית הריישי יעילה נגד סוכרת, קשה לבחון את ההצלחה שלה למרות המספר העולה של חולי סוכרת המנסים טיפול בפטריית הריישי. רוב החולים מנסים את הטיפול באינסולין בלבד כי זה ידוע שהוא יעיל מאוד ועל כך אין עוררין. סיבה נוספת סוכרתיים מתעבים טעם מר שכלול בשתיית מיצוי מפטריית הריישי. בגלל העובודות האלה עדין אין מסקנות לגבי יעילות הטיפול עם פטריית הריישי בחולי סוכרת.
אם אפשר לקחת בחשבון מחקרים על חיות ובדרך כלל הם נלקחים בחשבון, נראה שיש שם משהו אחרי הכל. באשר לאמונה שפטריית הריישי יכולה לרפא מחלת סוכרת, את זה צריך להוכיח בבני אדם, מעבר לכך סוכרתיים המשתמשים במיצוי מפטריית הריישי מכל סיבה, יהיו חכמים אם יבדקו את שינויי רמות הסוכר בדם. מחקרים על חיות מראים שהם עשויים להצטרך פחות אינסולין.
מחקרים במכון אסאהי לכימיקלים באוסאקה יפן הראו שעכברים סכרתיים שהואכלו בכמויות גדולות של אבקה מפטריית הריישי, כמות הסוכר בדם שלהם ירדה באופן דרמתי, לקח רק 6 שעות כדי שרמת הסוכר בדם תצנח ברמה מירבית של 425 מ"ג/ד"צ ל- 350 מ"ג/ד"צ!
מחקר דומה כבר נעשה כשחוקר רפואת צמחים ופארמקולוג בדקו את השפעת מיצוי פרי פטריית הריישי על עכברים, אותו הכין על ידי הרתחת ריישי עם מים (1 ק"ג על 10 ליטר מים) במשך שעתיים בטמפרטורה של 95 מעלות צלזיוס, עד לנקודה בה המים הצתמצמו לכדי עשירית מהכמות ההתחלתית. בעכברים רגילים כמות גדולה של המיצוי הפיקה פעולה משמעותית ביותר של הליך היפוגליקמי. נרשמה ירידה של 31% גלוקוזה בדם אפילו יום לאחר מכן. שני פוליסכרידים (ביתא די- גלוקאנז) בודדו כמרכיבים הפעילים ונקראו גנודראן AוB.
בעכברים סכרתיים מנות של 10, 30 ו100 מ"ג הפיקו תוצאות משמעותיות שהראו פעילות טובה יותר של גנודראן A מגנודראן B. עם גנודראן מסוג A לאחר 7 שעות היתה ירידה משמעותית של הסוכר בדם – 43% כאשר באותה כמות של כגנודראן מסוג B היתה של 11% ובקושי מורגשת.
במחקר שנעשה עם פטריית ריישי שנלקחה מקיוטו נמצא סוג נוסף של גנודראן מסוג C והוא יעיל פחות מגנודראן מסוג B. דבר זה מעיד על כך שיש חשיבות רבה למיקום בו נמצא הצמח מאיזור אחד לאיזור השני, כיוון שלחומרים הפעילים ישנה השפעה שונה על הגוף והתפטיר סופג מרכיבים שונים מהאדמה השונה.
במחקר נוסף לפוטנציאל האנטי סוכרתי של פטריית הריישי הראו כי כמויות גבוהות של מיצוי נוזלי מגוף הפטרייה, יעיל במתן פומי במנות של כ- 17 גרם פטריית ריישי לאדם בוגר.
בניסויים שנעשו על חיות סוכרתיות, מיצוי נוזלי מפטריית הריישי מנע את עליית הגלוקוז, אך אינו השפיע על רמות האינסולין בדם. בבדיקה דומה שנעשתה בשימוש פומי עם גלוקוז, 10 דקות לאחר בליעת הגלוקוז פטריית הריישי הצליחה להוריד את עליית האינסולין בעקבות הגלוקוז והורידה את עליית הגלוקוז בפלסמה. כשרמות האינסולין בעכברים הלא מטופלים צנחו, רמות האינסולין בפלסמה אצל העכברים שכן היו מטופלים בפטריית הריישי נשארו גבוהות.
לשיחת ייעוץ ותיאום תור השאירו פרטים
חשוב לציין!
התוכן במאמר אינו המלצה רפואית מוסמכת. ההסברים אינם תחליף לייעוץ רפואי אישי או אחר.
נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, אנשים החולים במחלות כרוניות, הנוטלים תרופות מרשם, מבוגרים וקשישים – חשוב להיוועץ ברופא לפני השימוש.
המונח "צמחי מרפא" תמיד מתחייס אך ורק להגדרה של רפואת צמחים מסורתית.
התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, של גישות ברפואה המשלימה, הנטורופתיה וברפואה הסינית המסורתית ושל ניסיונו הקליני של הכותב, והמידע בו אינו התווייתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת.