Echinacea - אכינצאה - קיפודנית
מקור הצמח מאמריקה הצפונית והשימוש הראשוני בה נעשה ברפואת הילידים באמריקה.
שנים רבות השתמשו באכינצאה בשבטים שונים ברחבי היבשת האמריקאית
והיא היתה הצמח הנפוץ ביותר אצל המטפלים השונים.
השימוש באכינצאה היה שכיח במקרים של הכשות נחשים, עגבת, טיפוס, דיפתריה, דיזנטריה ועוד.
גם במצבים של זיהומים השימוש באכינצאה היה נפוץ.
להבדיל מהסברה הרווחת בימינו, הרופאים דאז לא התנגדו להשתמש באכינצאה לאורך זמן,
ונעזרו בה לטיפול במחלות אוטואימוניות, פסוריאזיס, סוכרת מסוג 1, שחפת ועוד.
ישנה גישה שמתנגדת לשימוש ארוך טווח מחשש לשחיקת של משאבי הגוף,
אך למרות זאת האכינצאה יעילה למניעה של זיהומים שונים ע"י חיזוק מערכתי כללי,
בעיקר למטופלים הסובלים מזיהומים חוזרים,
כך שהצמח יעיל לטיפול גם למחלות אקוטיות
וכן במחלות כרוניות וניתן לתת אותו לטווחי זמן ארוכים.
במקביל לכך, במצבים אוטואימוניים, קיים חשש שהאכינצאה תחזק את פעולת מערכת החיסון
וכך התגובה הלא מאוזנת תחריף,
אך השפעתה המחזקת של האכינצאה על מערכת החיסון מתאפיינת בכיוון ודיוק פעולתה,
כך שהיא תביא לוויסות ואיזון מערכת החיסון במחלות אוטואימוניות,
ואף תעזור במצבים אקוטיים של התקפה ומניעת התפרצות חוזרת של המחלה.
פעולה זו נקראת בעגה המקצועית immunomodulating activity.
האכינצאה לרוב תעזור במצבים שונים של הצטננות, שפעת ,גרון כואב, סינוסיטיס,
קדחת השחת ברונכיטיס, אפתות, דלקות אוזניים, בלוטות לימפה מוגדלות,
דלקת חניכיים וזיהומים בדרכי השתן.
האכינצאה מכילה פנולים שונים וAlkylamides שנותנים לה את טעמה המעקצץ והאיכות המאלחשת,
להם השפעה רבה על המערכת החיסונית.
כמו כן, הפוליסכריד echinacin b בעל יכולת למנוע מפתוגנים שונים לחדור ולפגוע ברקמות הגוף השונות.
לכל אלו מתווסף מאפיין נוסף חשוב של האכינצאה –
ביכולתה להעלות את כמות כדוריות הדם הלבנות ולשפר את פעילות המאקרופאג'ים (תאי מערכת החיסון)
בזמן אקוטי של התפרצות שפעת, ובכך לתמוך בפעולת מערכת החיסון כנגד וירוס או טפיל.
הרבה מחקרים נעשים אודות האכינצאה,
לדוגמא במטה-אנליזה (חיבור התוצאה של 14 מחקרים שונים) שבוצעה בUniversity of Connecticut School of Pharmacy-,
נבדקה השפעת האכינצאה על שכיחות מחלות חורף נפוצות ומשך הזמן שלהן.
נמצא כי האכינצאה הפחיתה את הסיכויים להתפתחות מחלות החורף ב 58% וקיצרה את משך המחלה ב- 4 ימים.
לאכינצאה מספר זנים, אך הנפוצים יותר בשימוש הם E. angustifolia, E. purpurea .
חלקי הצמח בשימוש לטיפול הם העלים, הפרחים והשורש.
הטעם המעקצץ והחזק יותר, שייך דווקא לשורש המכיל כמות גבוהה של אלקמידים
והוא נחשב בעל השפעה חזקה יותר מאשר העלים והפרחים,
המתאפיינים בפעילות אנטי ויראלית בעיקר,
וכדאי לשלב אותם בייחוד בשפעת או מחלות ויראליות אחרות,
כאשר לשורש פעילות רחבה וחזקה יותר.
את האכינצאה ניתן להשיג בצורה של חליטות, תיונים, מיצויים מרוכזים, אבקות סטנדרטיות, כמוסות במגוון תכשירים בבתי טבע ואצל המטפלים השונים.
לפני השימוש יש להתייעץ עם איש מקצוע, במיוחד עבור הנוטלים תרופות מרשם ובמצבי חוסר איזון חיסוני כרוני.
